שיירא II, שיירה

שְׁיָירָאII, שְׁיָירָה I f. (שור; b. h.; שָׁרוֹת, Ez. 27:25) caravan. Tosef.B. Mets. VII, 13 ש׳ שהיתה מהלכתוכ׳ if a caravan travels in the desert, and a band attacks and robs it ; B. Kam. 116b. Y.Erub.I, end, 19d אהלים שבש׳וכ׳ tents put up by a caravan require no ‘Erub. (v. עֵירוּב), opp. שבמחנה in a camp; a. fr.Pl. שְׁיָירוֹת. B. Mets.18a, v. מָצָא; a. fr.Ch., v. שְׁיַירְתָּא.